יוסף חיימוביץ

בן הינדה ושלמה, נולד ביום כ"ג בכסלו תרפ"ז (29.011.1926) בעיירה מגיאר בורזאס בחבל טרנסילבניה, רומניה. בפרוץ מלחמת-העולם השנייה היה נער בן 13 שלא סיים עדיין את בית-הספר היסודי, ונעקר ממקומו. הוא נשלח למחנות עבודה והשמדה שונים ועד לשער הכבשן באושוויץ הגיע וניצל. כתום המלחמה הגיע אחרי נדודים רבים למחנה ברגן-בלזן. הצטרף לפלוגת בית"ר שבמקום והתכונן לעלות לארץ. לשם כך התמחה במלאכת הסנדלרות. תורו לעלייה לארץ הגיע בשנת 1947.

בארץ הצטרף לחברי קבוצת "מרגולין" שבמשמר הירדן והיה לעובד-אדמה. ערב ההפוגה השנייה תקפו הסורים את משמר הירדן ולאחר קרב עז כבשו את המושבה. בקרב זה נפל, ביום ג' בסיוון תש"ח (10.6.1948) כחצי שעה לאחר היכנס ההפוגה לתוקפה.

ביום כ"א בכסלו תש"י (12.12.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון)